בנדורה הפסיכולוג החברתי, בתיאורית הלמידה החברתית שלו דיבר על 3 תהליכים:

תהליכים קוגניטיביים
קאופמן ועמיתיו (66) ניסוי, בחנו את השפעת הציפיות הקוגניטיביות (התוצאות הצפויות) על ההתנהגות. 3 קבוצות לאחת נמסר שינתן חיזוק כל דקה בערך, לשניה כל דקה בדיוק לשלישית כל 150 תגובות. טובות הביצועים: 3 הכי טוב, 1 ובסוף 2. ניתן להסיק מכך שבתנאים סביבתיים זהים, הביצוע מושפע מציפיות הנבדקים לגבי התגמולים.

התנהגות
נתפסת ההתנהגות הנלמדת לא רק כפונקציה של גורמים סביבתיים או קוגניטיביים, או של שניהם יחדיו, אלא היא עצמה משפיעה עליהם. הסביבה וההתנהגות אינן ישויות נפרדות, אלא ברוב המקרים הסביבה היא בגדר פוטנציאל הממומש ע"י פעולות .
דוגמה קיצונית לכך מביא בנדורה באחד מספריו (77) - מחקר שבו ילדים רגילים הצליחו במשימות מתוגמלות בהשוואה לילדים סכיזופרנים שנכשלו וחוו את הסביבה כמתסכלת ולא נעימה.

דטרמיניזם הדדי
שלושת מרכיבי תהליך הלמידה, לפי תורת הלמידה החברתית: סביבה, קוגניציה והתנהגות.
לפעולת הגומלין שבין שלושת מרכיבים אלה קרר בנדורה דטרמיניזם הדדי, משום שכל אחד מהגורמים מושפע בד"כ מהשניים האחרים.
ההשפעה היחסית של 3 מערכות גורמים אלה משתנה מאדם לאדם ובנסיבות שונות. יש שתנאי הסביבה מציבים מגבלות כה חמורות על ההתנהגות, עד שהסביבה היא הקובעת הכמעט בלעדית את ההתנהגות. אולם בד"כ פועלות 3 מערכות הגורמים במשותף.

 out of  found this valuable. Do you find this valuable?